השנה האחרונה הייתה כמו רכבת הרים בלתי נגמרת,

מלאה באי וודאות וטלטלות לא פשוטות.

אנחנו מתחילות את השנה כשהמלחמה עדיין נמשכת וכל יום הוא אתגר.


בשנה האחרונה פגשתי הרבה עצמאיות שפשוט הלכו לאיבוד,

תכלס, איך אפשר שלא.

שמעתי מנשים מדהימות משפטים שהיו יכולים מצחיקים,

אם הם לא היו עצובים:

"אני המנכ"לית של העסק שלי, אבל הבנק שלי לא קיבל את המידע הזה"

"אני מומחית בלייעץ לאחרים, אבל לעצמי? אני לקוחה קשה מאוד"

"יש לי תוכנית עסקית נהדרת בראש, אבל היא מתעקשת להישאר שם"


הטעות הכי גדולה שעצמאיות עושות

ואני מכירה את זה ממאות לקוחות שליוויתי,

היא לחשוב שתוכנית עסקית היא רק רשימת משימות או מטרות שצריך לסמן עליהן וי.


ויש טעות חמורה יותר-

להאמין שאם כבר הבלאגן חוגג מסביב, מה כבר יעזור לי לתכנן?

זה בכלל לא בידיים שלי.

אנחנו כל כך עסוקות בשוטף, שאנחנו שוכחות את החלק הכי חשוב:

החיבור בין החלומות שלנו לבין הפעולות היומיומיות שלנו.


מה שחסר לנו הוא לא יותר משימות או רעיונות,

אלא כלי שמחבר בין כל מה שאנחנו יודעות לעשות למה שאנחנו באמת צריכות לעשות –

כלי שיעזור לנו להבין איך להפוך את החלום שלנו למציאות בצורה שמרגישה נכונה ומתאימה לנו,

בלי להתאכזב כל פעם מחדש.