בין כדורגל לעסקים

אתמול הייתי באימון מרתק, אימון כדורגל. תמיד היה לי חלום כזה, בסתר כנראה, להיות באימון כדורגל. לכתוב שהייתי באימון, אבל לא באימון אישי או אימון עסקי, אלא באימון כדורגל.
והגעתי למסקנה שאליה אני מגיעה תמיד- כדורגל זו דרך מצוינת ללמוד מה נכון לנו בעסקים ובחיים בכלל. יש ערכים שאפשר ללמוד מעולם הספורט, שלצערי לא מלמדים בשום בית ספר.
אז למרות שאחי המוכשר, הבטיח לי שמדובר באימון של בני משפחה מול ילדים ואני וויתרתי על שעת כושר בבוקר, שמתי טייץ ונעלי ספורט, בכל זאת השאירו אותי לשבת בספסל. אבל נראה לי שזו הפעם הראשונה שהייתי באימון, בלי שאני לימדתי, אלא למדתי, הכי טוב שאפשר.

למדתי שמשחק קבוצתי, זה שם המשחק. 
אתה יכול להיות סוליסט מעולה, לגנוב כדורים, לרוץ הכי מהר, אבל בסופו של דבר, אם הקבוצה לא בעדך, הסיכויים שלך להצליח קטנים. את זה הבנתי מהמאמן שכל הזמן צעק "תרים את הראש לפס", כשחקן רץ לבד עם הכדור ולרגע חושב שהוא רונלדו. מתי אנחנו עוצרים בעסק שלנו ומרימים את הראש לפס?
לבעוט את הכדור אל מישהו אחר, שיכול לעזור לנו ואז אולי לא נצטרך לעשות הכל לבד.

למדתי שאם אתה רוצה להצליח, אתה לא חייב להיות הכי גדול, הכי מוכשר או הכי טוב, אבל אתה צריך להוות דוגמה אישית. דוגמה לאיך כדאי לעשות את הדברים, להיות מספיק אמיץ כדי להראות את הדרך גם לאנשים אחרים.
את זה הבנתי כשהמאמן ביקש מאחי להדגים לכולם איך עושים איזה תרגיל, שגם בעוד עשר שנים מהיום אני לא אדע איך עושים אותו. בעיניי זה הכי חשוב, להיות בדיוק כמו שהיית רוצה שהעולם ייראה.

למדתי שכשאתה עושה משהו, אתה חייב לעשות אותו מכל הלב. לא משנה כמה למדת, כמה הקפצות אתה יודע לעשות או כמה קורסים ותארים עשית בחיים, זה חייב להיות על אמת, אחרת הלקוחות שלך יזהו את הזיוף ממרחקים. את זה הבנתי כשילדים בכיתה א' בועטים לשער, והמאמן שעמד כשוער, "התאבד" על הכדור ונפל לרצפה על כל בעיטה.
זה היה מקסים ואמיתי, למרות שאין ספק שהוא היה יכול לעצור את הכדור גם בלי להזיז אף חלק בגוף. ראו שזה היה מתוך כבוד לילדים ופשוט מכל הלב.

למדתי גם שספורט זה המקום הכי טוב ללמוד, שבחיים יש לך סיכוי של 50-50. חמישים אחוז לנצח וחמישים אחוז להפסיד. ועדיין ילדים ממש קטנים מוכנים לשחק, למרות הסיכוי שהקבוצה שלהם תפסיד. מעניין שכשאנחנו מתבגרים, אנחנו מנסיםלקחת פחות ופחות סיכונים. רוב האנשים שאני מכירה לא עושים צעד אחד קדימה, אם הם לא בטוחים בו ב-100% שהוא יהיה מוצלח. אולי שווה לאמץ את האומץ של הילדים.

למדתי שאם אתה כבר בועט לשער, תבעט הכי חזק שאפשר, תבעט מדויק, תהיה מכוון מטרה, אל תיתן לקהל, למאמן, לשאר השחקנים וכל רעשי הרקע, להרוס לך את הרגע המושלם הזה, בו אתה לוקח אחריות, מעז, נותן את כל כולך ומנצח.

וזה רק כמה מהדברים שאפשר ללמוד מכדורגל על עסקים ועל החיים בכלל.
מקווה שיזמינו אותי שוב והפעם גם אולי אבעט לשער. עד אז, אני אמשיך לעשות את זה במציאות.

ואם מישהו מחפש מאמנת מנטלית לקבוצת ילדים או נוער, אני מתנדבת!