סינדרום המתחזה בקרב נשים

אם את מרצה מצליחה, את בוודאי מכירה את התחושה שמופיעה לעיתים,

זו שמגרה אותך לחשוב שמישהו יתפוס אותך על חם, או שכולם בסביבה יגלו שאת לא באמת כזו מוצלחת, אלא רק מישהו שטעה לחשוב כך. זהו סינדרום המתחזה.

לנשים רבות, במיוחד אלו שמרצות ומנחות בהצלחה מרובה, סינדרום המתחזה יכול להוות אתגר לא פשוט.

תחושת הזיוף או אי-הערך העצמי עשויה להתפרץ דווקא ברגעים של הצלחה ושבחים מהסביבה.

התחושה ש"לא באמת מגיע לי" או "אני לא מספיק טובה" יכולה ללוות אותנו גם בנקודות שיא בעסק שלנו.

עד היום, כל פעם ששואלים אותי בכניסה להרצאה או סדנה- “את המרצה?”, אני עונה בצחוק- “ככה אמרו לי”

למרות שאני מנחה מגיל 14, יש הרבה פעמים שאני לא מאמינה, שהם באו לשמוע אותי. ושאשכרה משלמים לי על זה.

אני לפעמים מרגישה את סינדרום המתחזה דופק לי בדלת חזק חזק ואומר בגיחוך-

“את?!”

“הילדה מקרית מלאכי.

את מרצה בארגונים?

לך יש תואר שני?“

ואני מחכה לרגע, שמישהו יחשוף שאני באמת לא כזאת מוצלחת.

אז איך זה קורה?

הסינדרום נובע בדרך כלל מהמחשבה שההצלחה שלנו היא תוצאה של מזל או מצב חיצוני ולא (חס וחלילה) תוצאה של יכולת, כישרון או עבודה קשה.

נשים רבות, במיוחד בתחום ההרצאות, חוות תחושות של ספק עצמי גם אם יש להן קהל מרוצה מאוד.

"אני רק הצלחתי במקרה",

"הם בסוף יבינו שאני לא באמת יודעת מה אני אומרת"

"כולם חושבים שאני יותר חכמה ממה שאני באמת"

מחשבות כאלה הן חלק מהתסמין.

הבעיה היא שככל שמצליחים יותר, התחושות האלה רק מתגברות, עד כדי כך שאפשר להתחיל להימנע מההזדמנויות או להרגיש כלא ראויות להן.

ההשפעה יכולה להיות גם על תחושת הביטחון העצמי שלנו וגם על איך שאחרים תופסים אותנו.

איך נתמודד עם סינדרום המתחזה?

1. הכרה במי שאת
השלב הראשון הוא להכיר בכך שזו תחושת חמקמקה שמלווה אותך, ושזה לא אומר שאת לא ראויה להצלחות שלך. כל הצלחה שלך, גם אם היא נראית קטנה- היא תוצאה של עבודה קשה, התמדה, ולמידה. את לא סתם "הגעת" למקום הזה – את פיתחת את הכישורים שלך וצמחת בדרך.

2.  כתיבה של הישגים
תשקלי להקים לעצמך "רשימת הישגים". (יש לי פורמט כזה במתנה בהדרכות חינמיות באתר). כתבי את כל התוצאות החשבונות שהשגת (בין אם מדובר בפידבקים מהקהל, תוצאות של סקרים או נתונים שקשורים לעסק שלך). זה יעזור לך לראות באופן מוחשי את הדרך שעשית ולהרגיש יותר בטוחה במעמדך.

3. דיבור פנימי חיובי
הסינדרום נוטה להפעיל מחשבות שליליות פנימיות כמו "אני לא מספיק טובה". התחילי לאתגר את המחשבות האלה עם דיבור פנימי מעצים ומחזק. כשאת מרגישה את המתח הזה, עצרי רגע וחשבי: מה הייתי אומרת לחברה טובה שמרגישה ככה? תתחילי לגמול את עצמך ממילים שליליות ותחליפי אותן במילים שמחזקות את הערך העצמי שלך.

4. הבנה שזה טבעי להרגיש כך
זה לא אומר שאת לא מתאימה לתפקיד או שהמשתתפים לא סומכים עליך. כולנו, כולל המרצות המובילות ביותר, יכולות להרגיש כך מעת לעת. ההבדל הוא שבמקום להימנע מהמחשבות האלו, אנחנו לומדות להתמודד איתן ולהמשיך להצליח.

5. שיתוף עם אחרים
לעיתים שיחה עם קולגות או חברות שמתמודדות עם אותו סינדרום, יכולה לעזור לשחרר את הלחץ ולהבין שאת לא לבד. פעמים רבות, שיתוף בספקות ובתחושות עם נשים אחרות שעוסקות בתחום הזה עוזר להרגיש פחות בודדות במאבק.

6. פיתוח תחושת המסוגלות
אם את מרצה באופן קבוע, כדאי לפתח כלים שיעזרו לך להרגיש שלמה ובטוחה לפני כל הרצאה. זה יכול להיות הכנה יסודית מראש, טכניקות הרפיה או נשימות כדי לשמור על רוגע, או אפילו תרגולים של "הצלחה" כמו דיבור חיובי עצמי וויזואליזציה של הצלחה. תחושת הביטחון העצמי תעזור לך להרגיש הרבה יותר נינוחה ואותנטית על הבמה. אני באופן אישי, אוהבת לשים לעצמי ובחדר מוסיקה נעימה ומרגיעה, שגם מייצרת אווירה טובה וגם מרגיעה אותי.

7. לזכור: את לא חייבת להיות מושלמת
אף אחד לא מצפה ממך להיות מושלמת. יש המון מקום לשגיאות ולחיים האמיתיים – זה רק הופך אותך לאנושית ומחוברת יותר לקהילה שלך. כל טעות או "חוסר שלמות" שאת חווה יכול להיות שיעור חשוב שגם את וגם הקהל יכולים ללמוד ממנו.

לסיום

הצלחה לא מגיעה ממקום של מזל – היא תוצאה של עבודה קשה, התמדה, ושאיפה להיות טובים יותר בכל יום. סינדרום המתחזה הוא רק מחשבה חולפת שמנסה לערער על כל זה.

אל תתני לה לעצור אותך. אם תזכירי לעצמך את כל מה שעשית כדי להגיע למקום שבו את נמצאת, תזכי להרגיש הרבה יותר שלמה ובטוחה בעצמך ובמה שיש לך להציע.