מלך או קורבן

העולם עקום
החיים של רובינו הם לא גן של שושנים.
נכון, יש לנו צרות שלפעמים תלויות בנו ולפעמים לא. יש מלחמות, תאונות, מחלות ועוד לא מעט דברים.
רק עכשיו סיימנו תקופה ביטחונית מטורפת, שאילצה את כולנו להסתגל למציאות, שלכאורה אין לנו שליטה עליה.
מילא רק צרות, אבל יש לי תחושה בזמן האחרון, שלהרבה מאוד אנשים סביבי, תמיד חסר משהו. אנחנו חיים בעולם מערבי, עולם מטורף בעיניי, עם מרדף אין סופי אחרי כוח וכסף. עולם בו הרבה דברים באים לפני אושר אמיתי. חסרים לנו כסף, זמן, אנרגיה, אהבה.

מתי הפעם האחרונה ש… ?
מתי הפעם האחרונה שצחקתם עד כדי דמעות?
כמה זמן עבר מאז שישבתם לקפה עם חבר או חברה טובים והתגלגלתם לשיחה ארוכה בלי שהרגשתם?
כמה זמן עבר מאז שביליתם ערב איכות עם המשפחה שלכם?
מתי הייתה החופשה האחרונה שלכם?
אולי עבר הרבה זמן, או שאולי אתם לא עושים מספיק את הדברים האלה? אולי לא בתדירות שהייתם רוצים?

חיים בתוך קופסה של שימורים אצלנו במטבח
החיים קשים ומורכבים.
הגישה החדשנית והפלצנית טוענת שלא אומרים "חיים קשים", אלא "חיים מאתגרים". בסדר, אני טוענת שלפעמים הם פשוט קשים. ולמרות כל זה, תיכף מגיע אבל גדול…

וה"אבל" שלי הוא כזה-
"כל אחד יכול להיות מלך, כל אחד יכול להיות קורבן. הבחירה הקלה היא להיות קורבן".
זה משפט שכתב גבי ניצן, בספרו באדולינה והשבוע הוא מהדהד לי בראש, בכל מיני מצבים שקרו לי ולאנשים שקרובים אליי. אנחנו יכולים להמשיך לקטר, להתעצבן או כמו שקוראים לזה אצלי במשפחה- להתמסכן, מהמילה מסכנות.
או שאנחנו יכולים להחליט שאנחנו מישהו בעולם הזה!
לא סתם מישהו, אלא מישהו שווה, נחשב ואהוב. מלך או מלכה בעולם שלנו.
אנחנו יכולים להחליט שאנחנו מלכים, גם אם עוד לא הגשמנו את כל החלומות שלנו, גם אם עוד לא הגענו לשיא.
זה אפילו דיי מעודד לחשוב שהשיא עוד לפנינו. שיש עוד לא מעט ימים מאושרים שעוד לא חווינו. עוד הישגים שאנחנו עתידים להשיג.
אנחנו יכולים להאמין שמגיע לנו להיות מלכות ומלכים אמתיים, של הממלכה שיצרנו לעצמנו.
או שאנחנו יכולים לבחור להיות קורבן, ואז רוב הסיכויים שמישהו אחר ימלוך בממלכה שלנו. לא חבל?!
אז אני בוחרת להיות מלכה בעולם שלי ובזמן שאתם קוראים את מה שכתבתי, אני יוצאת לחופשה בתאילנד, כמו שראוי למלכה אמיתית.