יש רגעים בניהול שבהם הכול עובד וזה בדיוק הזמן להתחיל לדאוג.
לא כי משהו בהכרח לא בסדר. אלא כי כשמערכת עובדת הרבה זמן באותה דרך, קל מאוד להפסיק לשאול אם זו עדיין הדרך הכי טובה.
אותן ישיבות.
אותן תגובות.
אותם פתרונות.
אותם אנשים מדברים.
אותן החלטות מתקבלות.
והכל מרגיש נוח.
קצת כמו הספה בבית שכבר קיבלה את הצורה של הישבן שלנו. זה נעים.
אבל זה לא בהכרח המקום שבו קורים דברים חדשים.
יצירתיות בניהול לא אומרת שכל מנהל צריך להפוך ליזם סדרתי או להמציא רעיון פורץ דרך בכל ישיבה.
לפעמים יצירתיות היא פשוט היכולת לעצור ולשאול:
האם יש עוד דרך?
אחד המקומות שבהם חוסר יצירתיות בניהול מופיע הכי מהר הוא בהחלטות של שחור או לבן.
כן או לא.
מאשרים או דוחים.
פרס או עונש.
עובדת טובה או עובדת בעייתית.
ממשיכים או מפסיקים.
היתרון בהחלטות כאלה ברור. הן מהירות ומסדרות לנו את העולם.
אבל הן גם סוגרות אפשרויות.
ולפעמים הפתרון הנכון בכלל נמצא באפור או בוורוד או בצהוב.
לא כי כל החלטה צריכה להיות מורכבת, אלא כי המציאות הניהולית בדרך כלל יותר מורכבת משתי קופסאות.
חשיבה יצירתית למנהלים מתחילה בדיוק שם. ביכולת להחזיק עוד אפשרות לפני שסוגרים החלטה.
שגרה היא דבר חשוב.
היא חוסכת זמן.
היא מייצרת סדר.
היא עוזרת לאנשים לדעת למה לצפות, אבל שגרה יכולה גם להפוך מהר מאוד לאוטומט.
אם כל ישיבת צוות נראית אותו דבר, אם אתנ תמיד פותר קונפליקטים באותה דרך,
אם תמיד אותם אנשים מקבלים אחריות ואם התגובה הראשונה שלך לאתגר היא תמיד אותה תגובה, שווה לעצור.
לא כי זה בהכרח לא עובד.
אלא כי יכול להיות שיש דרך טובה יותר שפשוט לא בדקת.
פיתוח חשיבה יצירתית בארגון מתחיל כשאנחנו מפסיקים לשאול רק מה אנחנו רגילים לעשות ומתחילים לשאול מה עוד אפשר לעשות.
זה נשמע ברור. מי לא מכיר את המשפט הזה?
ובכל זאת, כמה פעמים אנחנו ממשיכים לעשות את אותו הדבר ומקווים שהחודש משהו ישתנה?
מציבים את אותם היעדים, עורכים שיחות מנהל באותה הצורה.
כל ישיבת צוות שלנו נראית אותו הדבר,
ואז מגיע סוף החודש ואנחנו מופתעים שהתוצאה כמעט זהה.
אם התוצאות לא מספקות אותנו, לא תמיד צריך לעבוד יותר קשה.
לפעמים צריך לשנות את הדרך.
זו אחת הסיבות שחשיבה יצירתית כל כך חשובה בניהול.
היא מאפשרת לנו לא רק לעשות יותר, אלא לנסות אחרת.
יש תקופות כאלה שהכל מרגיש תקוע ואת מרגישה שאנשים פשוט לא מתקדמים,
תהליכים נמרחים ויש אנרגיה נמוכה מאוד באוויר. אפילו הפתרונות שכבר עבדנו לנו בעבר, לא עובדים יותר.
הרבה מנהלים מגיבים לזה בעוד מאותו הדבר.
עוד לחץ.
עוד מעקב.
עוד ישיבה.
עוד הסבר.
אבל לפעמים תקיעות היא סימן שצריך להפסיק לדחוף ולפתוח אפשרויות חדשות.
זה בדיוק המקום שבו יצירתיות בניהול הופכת מכלי נחמד ליכולת ניהולית אמיתית.
לא צריך להפוך כל יום עבודה לסדנת חדשנות.
אפשר להתחיל מכמה שאלות פשוטות.
איך העובד רואה את המצב?
איך הלקוח רואה אותו?
איך המנהל שלך רואה אותו?
איך מישהו חדש לגמרי היה מסתכל על זה?
שינוי נקודת מבט הוא אחד הכלים הפשוטים ביותר לפיתוח חשיבה יצירתית.
אנחנו משקיעים המון זמן בלנסות לנחש מה אנשים צריכים.
לפעמים אפשר פשוט לשאול.
מה היית עושה במקומי?
מה מפריע לך בתהליך?
מה היה הופך את זה לקל יותר?
לפעמים הפתרון כבר נמצא בחדר. אנחנו פשוט לא שואלים את האדם שמחזיק אותו.
אם שתי האפשרויות הן כן ולא, תנסה למצוא שלישית.
אם האפשרויות הן להשאיר או לפטר, מה עוד אפשר לעשות לפני זה?
אם האפשרויות הן לבטל או להמשיך כרגיל, מה עוד קיים באמצע?
השאלה מה עוד יכולה לפתוח הרבה יותר ממה שנדמה לנו.
יצירתיות לא אומרת לקבל החלטות מהבטן בלבד.
להפך.
נתונים יכולים לעזור לנו להבין מה באמת קורה.
אבל אחרי שהבנו את העובדות, עדיין נשארת השאלה מה אפשר לעשות איתן.
חדשנות ניהולית לא נולדת מנתונים בלבד.
היא נולדת מהחיבור בין עובדות לבין היכולת לדמיין אפשרות אחרת.
בעיניי זה אולי הדבר הכי חשוב.
התפקיד שלך כמנהל הוא לא תמיד להביא את הרעיון הכי טוב.
לפעמים התפקיד שלך הוא ליצור מצב שבו יותר רעיונות יכולים להיכנס לחדר.
לשאול.
להקשיב.
לא לסגור פתרון מהר מדי.
לתת גם לאנשים השקטים לדבר.
לאפשר רעיון לא מושלם להישאר עוד רגע לפני שמבטלים אותו.
זה כבר ניהול יצירתי.
כי יצירתיות בניהול היא לא לדעת תמיד מה לעשות.
היא לדעת לא להסתפק מהר מדי בדרך היחידה שאת כבר מכירה.
אם אתם רוצים להכניס יותר חשיבה יצירתית לעבודה עם מנהלים, צוותים וקבוצות,
BE CREATIVE כולל כלים ותרגילים לפיתוח חשיבה יצירתית שאפשר לקחת לסדנאות, לתהליכי ליווי ולעבודה ארגונית.
052-620-8810
או השאירו פרטים ונחזור אליכם
