למה סדנה שרוצה לייצר שינוי חייבת לפתוח יותר מדרך אחת לחשוב
פעם נתתי תרגיל לקבוצת מנהלות. הן ניסו לפתור אותו.
לא הצליחו.
עוד ניסיון.
עוד כיוון.
עוד פרצוף מרוכז.
ואז גיליתי להן שמדובר בתרגיל מתוך מוכנות לכיתה א.
אחת המנהלות התעצבנה ממש ואמרה שלא יכול להיות שילד קטן יודע לפתור את זה ואני לא.
אז היא התקשרה לבן שלה.
עשרים שניות אחר כך הוא פתר את התרגיל.
וזה היה הרגע שבו היא החליטה להשתתף באמת בסדנה.
לא כי נתתי לה עוד ידע. לא כי הסברתי טוב יותר.
אלא כי משהו במסלול הרגיל שלה נשבר. פתאום היא הסתקרנה ופתאום היה לה אכפת.
מבחינתי, זאת בדיוק יצירתיות בסדנאות.
לא צבעים.
לא קלפים.
לא משחק לשם המשחק.
יצירתיות היא היכולת לגרום למישהו לראות משהו אחרת.
ממה אנחנו כל כך מפחדות
אני פוגשת לא מעט מנחות שנזהרות מאוד עם יצירתיות.
בעיקר מול קהל בוגר.
אם יושבות בחדר מנהלות או אנשי מקצוע, אנחנו מיד רוצות להיות מאוד רציניות.
אז יש מצגת. ויש תוכן. ויש דיון ויש שאלה למליאה.
הכול מקצועי מאוד ולפעמים גם צפוי מאוד שלא נאמר בכנות- מ ש ע מ ם.
יש לנו איזה פחד שאם נבקש ממבוגרים לזוז, לצייר, לדמיין, לבחור תמונה או לעשות משהו קצת פחות רגיל, הם יחשבו שאנחנו לא רציניות.
אבל הנה הדבר המצחיק.
כל מבוגר שישב אי פעם על כיסא בתוך כיתה יודע כמה מהר הוא חוזר להיות תלמיד.
רק תושיבי אותו מול מסך, תעמדי מקדימה, תתחילי לדבר.
תוך שתי דקות הוא כבר מחכה שתתני לו את התשובה.
אז אם אנחנו רוצות שאנשים יחשבו אחרת, אולי כדאי שנפסיק לתת להם בדיוק את הסביבה שבה הם רגילים לחשוב אותו דבר.
יצירתיות לא שווה משחקיות
זה אחד הבלבולים הכי נפוצים.
משחק יכול להיות יצירתי. אבל יצירתיות יכולה להיות גם משהו הרבה יותר קטן.
שאלה אחרת, נקודת מבט אחרת, דרך אחרת לענות.
במקום לשאול איך נפתור את הבעיה, אפשר לשאול איך נהפוך אותה להרבה יותר גרועה.
במקום לשאול מה אנחנו רוצות שיקרה בעוד שנה, אפשר לבקש לכתוב כותרת מעיתון שהתפרסם שנה מהיום.
במקום לשאול מה הלקוח צריך, אפשר לשאול מה הלקוח היה אומר עלינו אם הוא היה יושב עכשיו בחדר.
לא שיחקנו.
לא עשינו יצירה.
לא חילקנו מדבקות.
אבל כן עשינו משהו יצירתי.
הוצאנו את המחשבה מהמסלול הקבוע שלה.
וכל סדנה אמורה לשנות משהו
אחרת למה התכנסנו?
אם המשתתפות נכנסו לחדר עם דרך אחת לראות את הבעיה ויצאו עם אותה דרך בדיוק, אולי העברנו מידע.
אבל לא בטוח שיצרנו שינוי.
כמעט כל סדנה טובה רוצה להזיז משהו.
תפיסה, התנהגות, הרגל, החלטה, תקשורת, יכולת.
בשביל זה צריך להביא עוד אפשרויות לחדר.
עוד רעיונות.
עוד דעות.
עוד דרכים להסתכל על אותו מצב.
וזה בדיוק המקום שבו כלים לחשיבה יצירתית הופכים ממשהו נחמד למשהו מקצועי.
שלושה דברים שאפשר לעשות כבר בסדנה הבאה
לא צריך להפוך את כל הסדנה לקרקס.
מספיק לשנות משהו קטן.
תהפכי את השאלה
במקום מה יעזור לנו להצליח, תשאלי מה יבטיח שניכשל.
במקום איך נשפר את השירות, תשאלי איך נגרום לכל הלקוחות שלנו לברוח.
זה נשמע קצת מטופש.
ואז קורים דברים מאוד חכמים.
תחליפי את מי שחושב
יש בעיה?
תני למשתתפות לפתור אותה פעם כלקוחות.
פעם כעובדות חדשות.
פעם כמנכ״ליות.
פעם כמתחרות.
אותו נושא.
ארבע נקודות מבט.
פתאום מופיעות תשובות שלא היו מגיעות בדיון רגיל.
תשני את הדרך שבה עונים
לא כל דבר צריך להגיד בקול.
אפשר לצייר.
לדרג.
לכתוב משפט.
לבחור דימוי.
לכתוב כותרת.
להציע רעיון גרוע בכוונה.
לפעמים מספיק לשנות את פורמט התשובה כדי לשנות גם את איכות המחשבה.
ומה רע במשחק
באמת.
למה אנחנו כל כך מפחדות שמבוגרים ישחקו? אנשים מבוגרים משחקים כל הזמן.
הם עושים חידונים. פותרים חדרי בריחה. משחקים פוקר.
מתחרים. מהמרים מי ינצח במשחק.
אבל ברגע שזה קורה בסדנה, פתאום אנחנו חוששות שזה ילדותי.
הבעיה היא לא משחק. הבעיה היא משחק שאין לו סיבה.
משחק שמשרת מטרה מקצועית יכול לפתוח חדר שלם.
להוריד הגנות, להכניס אנרגיה.
לעזור לאנשים להגיד משהו שלא היו אומרים בשיחה רגילה.
ואם הוא לא משרת שום דבר, אז הוא באמת מיותר.
בדיוק כמו שקף מיותר.
יצירתיות מקצועית היא לא לעשות יותר
היא לראות יותר. יותר אפשרויות.
יותר שאלות.
יותר דרכים להגיע לאותה מטרה.
וזה גם מה שאני רוצה ממנחה. לא שתהיה לה פעילות לכל שבע דקות.
אלא שהיא לא תהיה תקועה עם דרך אחת בלבד.
כי יצירתיות בסדנאות היא לא קישוט.
היא דרך לייצר תנועה.
ואם את רוצה להכניס יותר יצירתיות לעבודה שלך בלי להמציא כל פעם הכול מחדש,
BE CREATIVE נבנה בדיוק בשביל זה. מעל 80 כלים, תרגילים ורעיונות לפיתוח חשיבה יצירתית בסדנאות, בקבוצות ובתהליכי ליווי.





